סימני דרך

"יואוווווו אני רוצה כזה!!!" אמרתי לה ברגע שראיתי שהיא מניחה משהו על הגחל "מה זה??" היא הניחה עוד חתיכת שרף, חייכה ושתקה. הריח של העשן התפשט בחדר, נכנס והזכיר לתאי הגוף שלי נשכחות. "אני מכירה את הריח הזה! אבל בחיים לא הרחתי את זה. איך יכול להיות שהתגעגעתי לריח שלא ידעתי שאני מכירה אותו?" נשמתי את העשן הסמיך ואימצתי אותי אליי כאילו מאז ומעולם אני יודעת להבין אותו. זו הייתה אהבה ממבט ראשון, כי מאותו רגע קפצתי אל מאורת הקסמים של עולם העשנים המרתק, חקרתי ופסעתי בשבילים שהנשמה כבר הכירה והגוף נזכר מחדש, מצאתי בית חדש-ישן בתוכי ומאז לא הפסקתי. 

כנראה שככה מרגישה אהבת אמת.